/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

English

 

היהדות ובעלי חיים:
האם הפרווה היא סוגיה יהודית?

 

מאת ריצ'רד שוורץ, PhD

 

 

 
 

תוכן

היהדות וזכויות בעלי
החיים

יהדות וצמחונות

האם צריכים היהודים
לאכול דגים?

האם הפרווה היא סוגיה יהודית?

מהם המאפיינים היהודיים בתזונה טבעונית?

ציד בחוק ובמסורת

שחיטה כשרה

Video: A Sacred Duty

 

 


הבגדים שאנו לובשים:  פרווה

 

הצטרפות
או תרומות

 

יהודים אדוקים מזמרים בכל שבת בבוקר "נשמת כל חי תברך את שמך". ובכל זאת יש כאלה שבאים לבית הכנסת בחודשי החורף כשהם לבושים במעילים שייצורם היה כרוך בהתעללות ואכזריות כלפי כמה מאותם יצורים חיים שנשמותיהם מברכות את האלוהים.

 

כדי להחליט האם השימוש בפרווה הוא סוגיה יהודית חשובה עלינו לבחון כמה שאלות הקשורות בה:

  • מה אומרת המסורת היהודית על היחס לבעלי חיים?
  • האם בעלי חיים שגדלים או נלכדים עבור פרוותם סובלים?
  • האם לבישת מעילי פרווה מכפרת ובכך היא מבטלת את הצווים היהודיים הנוגעים ליחס נאות לבעלי חיים?

יהדות ובעלי חיים

ליהדות ציווים נפלאים ורבי עוצמה העוסקים בחמלה כלפי בעלי חיים. להלן רק מספר דוגמאות:

 

משה והמלך דוד נחשבו ראויים להיות מנהיגי העם היהודי בשל היחס הרחום שלהם כלפי בעלי חיים, כשהיו רועים. רבקה נחשבה ראויה להיות אשתו של אבי האומה יצחק בגלל טוב ליבה כשהשקתה את עשרת גמליו של אלעזר, משרתו של אברהם. רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, נענש משך שנים רבות על ידי האלוהים משום שדיבר בקשיחות אל עגל שהובל לשחיטה וחיפש מקלט על ידו.

 

חוקים רבים בתורה דורשים יחס נאות לבעלי חיים. אסור לחסום שור בדישו, כלומר לחסום אם פיו בעודו עובד בשדה, או לרתום יחדיו למחרשה בעל חיים חלש ובעל חיים חזק. בעלי חיים כמו גם בעליהם אמורים לנוח ביום השבת. תפיסה זו חשובה כל כך שהיא נכללת בעשרת הדברות ובתפילת שבת בבוקר, כחלק מהקידוש על היין.

 

ספר תהילים מצביע על דאגתו של האלוהים לבעלי החיים, באומרו ש"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה' 9). וקיימת מצווה בתורה לחקות את רחמי השמים: "והלכת בדרכיו" (דברים כח' 9). יתכן שהיחס היהודי לבעלי חיים מתבטא בצורה הטובה ביותר במשלי יא' 10: "יודע צדיק נפש בהמתו". התורה אוסרת על יהודים לגרום ל"צער בעלי חיים", לכאב בלתי נחוץ, כולל כאב פסיכולוגי לכל יצור חי שהוא.

 

רבי שמשון רפאל הירש, פילוסוף חשוב מהמאה ה-19, מחבר ופרשן של התורה מסכם בלשון צחה ומשכנעת את השקפתה של היהדות על היחס לבעלי חיים:

 

"פה אתה עומד בפני הוראת ה', שמחייבת אותך לא רק להימנע מגרימת כאב מיותר לחיה כלשהי, אלא לעזור, וכשאתה יכול, להפחית את הכאב כשאתה רואה חיה סובלת, אפילו כשזה לא אשמתך (ספר חורב, פרק 60, ס' 416).

 

לראש הדף

 

כאבם של בעלי חיים פרוותיים

פרווה מושגת מבעל חיים שנלכד במלכודת או גדל בחווה. בשני המקרים היחס לבעלי החיים והטיפול בהם נוגד מאד את הציוויים היהודיים שהוזכרו למעלה:

 

בעלי חיים שנלכדו במלכודת מלתעות לרגליים סובלים ממוות איטי ומכאיב. יש שמותקפים על ידי טורפים, קופאים למוות, או לועסים את הרגלים של עצמם כדי להימלט. ניתן לחוש את "תחושת החיה שנלכדה בשל פרוותה" על ידי טריקת דלת המכונית על האצבעות. דוח שהוצא על ידי שירות חיות הבר בקנדה מתאר את האימה הנוראה שחשים בעלי חיים שנלכדו, ואת מאמציהם הנואשים להשתחרר:

 

"קיבותיהם של שועלים ארקטיים (שנלכדו) ... מכילות לעתים חלקים מגופם הם. הם עלולים לבלוע חתיכות משיניהם שנשברו כשנשכו במלכודת, ולעתים חלק של רגל מרוסקת; כמעט כל קיבה מכילה פרוות שועל, וקיבות רבות מכילות פיסות עור, ציפורניים וחתיכות עצמות."

 

יותר ממאה מליון חיות בת נרצחות עבור הפרווה שלהן מידי שנה. זנים רבים של בעלי חיים שנטבחים בגלל הפרווה שלהם הגיעו לסכנת הכחדה או שנעלמו בכלל ממקומות מסוימים. מיליוני בעלי חיים שציידי מלכודות אינם רוצים בהם, כולל כלבים, חתולים וציפורים, מתים מידי שנה במלכודות ומושלכים לאשפה כ"חיות זבל". חיות רבות שנלכדו משאירות מאחוריהן צאצאים התלויים בהן ושנגזר גורלם למות ברעב.

 

היחס לבעלי חיים שגדלים ב"חוות לפרוות" גם הוא אכזרי בצורה קיצונית. בעלי חיים שנגדר גורלם לחיות בכלא כל חייהם – מיליוני שועלים, בונים, חורפנים, חתולים מנומרים, ארנבות, צ'ינצ'ילות, ואחרים ממתינים להשמדה ללא עיסוק להעביר את זמנם, עם מרחב קטן מאד לנוע בו וכל האינסטינקטים הטבעיים שלהם מדוכאים. בעלי החיים הם פשוט אמצעי להגדלת הייצור והרווחים, ואין כל התייחסות לרווחתם הגופנית, הנפשית או הרגשית. בגלל הכליאה שנאכפת עליהם והעדר פרטיות מפגינות חיות הבר התנהגות נוירוטית כגון תנועות כפייתיות והשחתה עצמית. בסופו של דבר סובלים בעלי החיים מוות נורא על ידי מכת חשמל באמצעות מוטות המוחדרים אל תוך פי הטבעת שלהם, על ידי חניקה, על ידי הרעלה אשר גורמת להתכווצויות שרירים מכאיבות מאד, או על ידי שבירת צווארם.

 

בהתאם לאגודה הבינלאומית לזכויות בעלי חיים, על מנת ליצור בגד אחד עשוי פרווה יש צורך ב-22 חתולי בר; 200 צ'ינצ'ילות; 240 סמורים; 24 שועלים; 12 לינקס (סוג של חתול בר); 50 נמיות; 65 חורפנים; 120 עכברי מושק; 30 דביבונים (רקונים); 80 צובלים; 80 כלבי ים; 400 סנאים; 5 זאבים.

 

לראש הדף

 

האם הפרווה הכרחית?

היהדות מציבה את בני האדם ברמה גבוהה יותר מבעלי החיים, וטוענת שמותר להזיק ולהכאיב לבעלי חיים ואפילו להרוג אותם אם הדבר עונה על צורך אנושי חיוני. אולם הפרווה באמת הכרחית כדי שבני האדם ישמרו על חום גופם במזג אוויר חורפי? ניתן להשיג היום סוגים רבים של מעילים וכובעים ללא פרווה, בסגנונות שונים, והם מחממים עוד יותר מפרווה. חיקויי פרווה מיוצרים ברמת איכות גבוהה כל כך שאפילו בין החסידים נוצרה מגמה שהולכת ופושטת לחבוש "שטריימל" (כובע ששוליו פרווה) עשוי פרווה סינתטית.

 

על בסיס איסור גרימת צער בעלי חיים הוציא רבי חיים דוד הלוי, הרב הראשי הספרדי של תל אביב, פסק הלכה במרס 1992, בו קבע שאסור ליהודים ללבוש פרוות. רבי הלוי שאל: "מדוע יש להתיר לאנשים להרוג בעלי חיים אם הדבר אינו נחוץ, פשוט משום שהם רוצים ליהנות מהיופי והחמימות של מעילי פרווה? האם לא ניתן להגיע לאותה רמת חמימות ללא פרווה?"

 

בספרו "אנציקלופדיה יהודית לסוגיות מוסר ואתיקה" כתב רבי נחום אמזל, מחנך ישראלי מודרני: "אם הסיבה היחידה בגללה אדם לובש מעיל פרווה היא 'להתגאות' בעושרו או לבטא הצהרה אופנתית, יש לראות זאת כצורך טיפשי וחסר ערך, ולא לגיטימי". רבי אמזל מצביע גם על כך שציד למען ספורט אסור משום שאינו נחשב כצורך לגיטימי (עבודה זרה 18ב').

 

שיקולים אחרים

התלמוד מלמד שהיהודים הם "רחמנים בני רחמנים" (ביצה 32ב'). ויש לתהות האם לבישת פרווה עקבית עם ציווי מאתגר זה.

 

האם המלים של ישעיהו תקפות היום אם אין אנו מראים חמלה כלפי בעלי חיים? "גם כי תרבו תתפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו" (ישעיהו א' 12-15).

 

מהו סוג הלקח והשיעור בערכים יהודיים לומדים אנשים צעירים כשהם רואים את המאמינים מגיעים אל בית הכנסת לבושים במעיל פרווה ביום השבת?

 

לא רק בעלי החיים שואבים תועלת מהחמלה והדאגה שלנו – גם אנו שואבים תועלת משום שאנו נעשים רגישים יותר והומאניים יותר, כיהודים וכבני אדם מתורבתים.

 

*  עדכון:
בפברואר 2007 הוציא הרב יונה מצגר, הרב הראשי האשכנזי לישראל, פסק הלכה שהתבסס גם הוא על איסור צער בעלי חיים. בפסק הלכה זה קבע שאסור ליהודים ללבוש פרוות, בעיקר פרוות של בעלי חיים שעורם נפשט מעליהם בעודם בחיים. "על היהודים חלה חובה למנוע את תופעת ההתאכזרות האיומה לבעלי החיים, ולהיות אור לגויים בכך שנמנע מלצרוך מוצרים שייצרום כרוך בהתעללות מיותר ומחרידה כשזו", אמר רבי מצגר. פסיקתו של הרב ניתנה אחרי שצפה בקלטת וידאו שצולמה בחוות פרוות בסין, מיצואניות הפרוות הגדולות ביותר בעולם.ב קלטת זו ראה בעלי חיים שעורם הופשט מעליהם בעודם חיים ובהכרה מלאה. למעשה, פשיטת עורם של בעלי חיים בעודם בחיים נפוצה בעולם כולו, בין אם בכוונה או לא.

 


ריצ'רד שוורץ, PhD, הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק; מחבר המאמרים "יהדות וצמחונות", "יהדות והישרדות גלובלית", ו"מתמטיקה והישרדות גלובלית". חבר הועדה המייעצת הישראלית – אמריקאית ל"חי".